היי:)
אני מאוד מתעניינת בדעתכם על מחשבה שיש לי. (זה בסדר גמור מבחינתי לקבל גם תגובה של משפט קצרצר על אף האורך של השאלה;)) ).
מעניין שבשום מקום ברשת אני לא מוצאת התייחסות לסוגיה שאני מהרהרת בה כבר זמן רב. אנסה להוריד אותה למילים.
הזרז הנוכחי להירהור הוא שהחלטתי לקחת על עצמי סידור כל הניירת בבית (אני אגרנית מאוד, ונייר היה מאז ומתמיד אחד ה"נמסיסים" שלי.. המצב כרגע בדירה מטורף).
הרבה מאוד מהניירות הם משימה/מטלה שקשורה במשהו כספי/חומרי שלא הושג עד הסוף - מתביעת ביטוח על התרשלות רפואית, דרך מוצר ששילמתי עליו ולא קיבלתי אותו ועד לפיצ'יפקס כמו להתקשר לסלקום בשל סכום לא מוצדק שהורידו לי בחשבוניות האחרונות, ולדרוש עליו החזר.
יש לי תחושה שבשלב ראשון, אחרי שאערום את כל הררי הניירת המאיימים - אני צריכה לעשות לפני הכל חלוקה במה באמת שווה לטפל ומה אפשר לשחרר. בתיאוריה אני מאמינה גדולה במשפט Choose your battles וחושבת שהוא חכם מאוד לחיים. בפועל היישום שלו קשה לי, ואני מנסה להשתפר בו לאחרונה.
ברור לי שחלק מהעניין הוא פרפקציוניזם שלי, כזה שדווקא מרוב שהוא שואף ל'הכל או כלום', הרבה פעמים זה נופל ל'כלום'. אבל לא על זה התהייה שלי.
השאלה שלי היא לגבי הסוג השני של הניירות והמטלות. זה שרציונלית הבנתי שעדיף שאשחרר כי הוא לא שווה את הזמן/אנרגיה שלי. בראש אני יודעת את זה, אבל בבטן זה קשה יותר (עולים קולות כמו 'איזו פראיירית יצאת/נדפקת', 'ויתרת כי את חלשה/אין לך חוסן מול העולם', 'מישהו אחר היה מתקתק את הסידור הזה בחמש דקות ומקבל את הכסף' ועוד. אפשר להבין שזו לא הכמיהה כ"כ לכסף כמו לתחושה טובה, לתחושת צדק שמפותחת בי יתר על המידה:) ולהרגשת פוטנטיות ויכולת לטפל ביעילות ובזריזות בעוול אם צץ כזה, בין אם גדול או קטן)
השאלה/בקשה: אני מאוד מאוד רוצה להכין את עצמי נפשית לעניין הלשחרר בלב שלם! בדגש על דברים שאני יכולה להגיד לעצמי, תרגילים שאני יכולה לעשות, משפט שיכול לגרום לי להסתכל על זה באור אחר..
לדוגמא, במקרים כיום בהם אני מחליטה לשחרר, מה שקורה היום הוא ש"לוגית" אגיד לעצמי שזה לא שווה את הזמן, ההתעסקות, האנרגיה השלילית שזה מעלה בי.. ועוד. ורציונלית באמת שאסכים עם זה לחלוטין! ואעמוד מאחורי המילים האלה!
אבל רגשית, כל פעם שאיזכר בזה (אפילו שנים אחרי); כל פעם שאעבור ליד שלט של סלקום, או אשמע ברדיו פרסומת לחברה ההיא שלא שלחה לי את המוצר וכו' וכו' וכו' - תתהפך לי הבטן. ממש ארגיש רע פיזית ונפשית. מה שמספק לי את ההוכחה שרגשית לא שחררתי.
אז מה שאני מחפשת בנרות זה לא עצות ייעול (=תחליטי שזה שווה לך חצי שעה ואם אחרי הזמן הזה לא הצלחת תרפי, ותגידי לעצמך שעשית מה שיכולת"). מה שאני מחפשת בנרות זה עבור התסריט בו אני יודעת, שהדבר הנכון כנראה הוא לשחרר את המטלה הזאת כבר מעתה, בלי להתעסק איתה אפילו רגע, ולא להסתכל לאחור.
דבר אחרון שאוסיף - ברור שחלק מהעניין הוא "על מה זה יושב" (זה תמיד נכון בעיניי, על כל דבר ובכל תחום) - ועדיין הייתי שמחה לקרוא על זה משהו כללי או טיפים "גנריים" במקום להישלח להתבונן על זה - לפעמים מנסיוני אני יכולה להתחבט במשהו חודשים או שנים, או תחת זאת לקרוא מאמר אחד או משפט כלשהו, טיפ מעשי קטן וכו' שמאפשרים להסתכל מזווית אחרת, והופ - העניין נפתר או ממש ממש משתפר ע"י תירגול של אותו רעיון או טיפ שמרענן לי את המערכת:)
תודה מקרב לב על כל מילה שתבחרו לכתוב לי חזרה. מחכה ממש בכליון עיניים ובסקרנות לתגובתכם:))
קהילת מאמנים אישיים - בואו הצטרפו
פנייה נשלחת, נא להמתין...
הפרטים התקבלו בהצלחה
תודה, הפנייה ששלחת התקבלה
בקרוב ייצרו עמך קשר.