שאלה מפורום אימון אישי

היי
אני חושב שחלק גדול בפתרון כבר ישנו, עצם הנכונות לעבוד על האיחורים וההבנה כי זו לטובתך. אחת הדרכים לבדוק מה מביא אותך לאחר, נסי לכתוב לעצמך שאלה בכתב, ומייד לענות עליה: מה משרת אותי שאני תמיד מאחרת?
זו דרך לנסות להבין מהיכן זה נובע. מעבר לכך מציע לך לעבוד טכנית בשלב הראשון. נגיד שאת צריכה להיות בעבודה ב09.00. את יודעת שמרגע צאתך מהבית ועד הגעתך לעבודה לוקח 30 דקות. כלומר את צריכה לצאת מהבית ב0825, כי עדיף להגיע 2 דקות קודם. לפני היציאה את עושה מספר דברים, כל דבר תני לו ערך של זמן, ומספרי אחורה, עד שתגיעי לשעת ההשכמה. כווני לעצמך שעון מעורר 5 דקות קודם, ובהתחלה, כווני את שעון העצר בטלפון הנייד כל פעם לזמן שהקצבת. זה יעצבן אותך בהתחלה, אבל זו דרך טכנית לחלוטין לחנך עצמך, להגדיר פעולה בטווח זמן ולעמוד בזה.
זה כמובן נכון לגבי כל פגישה שיש לך מחוץ לבית.
דרך נוספת, היא לרשום לעצמך לפני שאת הולכת לישון, אם מדובר על הגעה בזמן לעבודה, לעשות רשימת מטלות לבקר, את תראי שחלק כבר תעשי בערב, והראש יתוכנת שעושים, 1,2,3,,4 ויוצאים לעבודה בזמן.
מעבר לכך, אפשר לעבוד עם מישהו על נושא האיחורים, גם הפסיכולוג יגכול לכוון אותך בנושא. עזרתי במשהו?

תודה רבה על התשובה המנומקת ומהפורטת!

ברשותך אני אענה עליה בסעיפים כמו שאתה ענית בטובך :)

כל התשובות לשאלה מה משרת אותי הן שליליות וגורמות לי לעצבנות רבה, זתומרת שלא יוצא מזה שום דבר טוב. אני יודעת את זה.
אבל אני גם מאוד מודעת לעצמי, תמיד הייתי.
בין להיות מודעת לבין להפנים יש המון הבדל. ותמיד אני נופלת באמצע שניהם.

אני אנסה את הצד הטכני כמו שאמרת, אבל תמיד אני מקציבה לעצמי פחות זמן מאשר שזה לוקח בפועל.
נגיד שלוקח לי 10 דקות להתלבש, אז אני מקציבה בול 10 דקות על השנייה, ואז כל הבלתמים מתחילים. שזו בעיקר הבעיה.
פתאום אני מוצאת שהחולצה הזאת לא כלכך מתאימה למכנסיים או
שיש כתם לא מוסבר על החולצה, או שאני צריכה להחליף לחזיה שחורה כי משהו בחזיה הזאת לא יושב טוב עם החולצה.
זה דברים שלא יכולתי לחזות מראש.
ואז אני כבר באיחור של כמה דקות...
ואז חוסמים עם המכונית או שיש תאונה או בדיקת ביקורת של משטרה בכביש,
ואיכשהו אני תמיד מוצאת את עצמי מאחרת בגלל כל מיני דברים לא מתוכננים.

אז אני גם חולמת אחרי שקמתי כי אני אומרת לעצמי שלקחתי מרווח של זמן כדי להתמהמה וגם אני מאחרת כי תמיד, אבל תמיד קורה משהו לא צפוי.

התחלתי גם לעשות חלק מהדברים בערב, אבל עדין הבלתמים האלו תמיד מגיעים בסופו של דבר.
אין לי אפילו דרך להסביר את זה. 

אני מקווה שאתה מבין למה אני מתכוונת?

סליחה על האורך של התגובה..
בכל מקרה נתת לי בהחלט המון אופציות חדשות לנסות עם עצמי.

תודה רבה. באמת תודה.

תודה על השיתוף והכנות.
חשוב להבין שנסיתי לתת כלים ללא הכרות וללא עבודה מעמיקה להבין מהיכן זה נובע. בד"כ נגיע בסוף למשהו מהילדות, שיכול להיות שנראה יום לא הגיוני.
מאחר ואת חוזרת ומדגישה שאת מודעת, שמרי על זה, ואם ש"שמעתי" עוד משהו מתשובתך, זו הביקורת העצמית שלך על עצמך. אם צודק, נסי להיפרד מזה. כל פעם שהולך לך טוב, שעומדת בזמן, טפחי לעצמך על השכם, ואהבי זאת. גם כתם על החולצה או חסימת החנייה או בפקק, הם עדיין, כתם, רכב חוסם, וזה הכל. כמו שאומרים, כוס קפה, הוא כוס קפה. בהצלחה:-)